לקינואה אני קוראת פצצת אנרגיה מרוכזת!

נא להכיר, ולא רק כך, יש גם לטעום את הגרגיר המיניאטורי שהגיע אלינו בשנים האחרונות מהאלטיפלאנו הפרואני והקולומביאני. הקינואה חדשה יחסית בארץ אך עתיקת יומין בקרב אוכלוסיות ותיקות כמו האינדיאנים מהרי האנדים. כך הקינואה גדל, בגובה של מעל 4000 מטר, בעזרת חוכמה ודעת, המקומיים הבינו מה עושרו של הזרעון, ונתנו לו מקום קדוש באמונתם כשהם מחשיבים אותו כמתת אלת האדמה הפצ'ממה, גם נקרא בשם זרע האם.

סגולות הקינואה רבים ובזכותו קהילות אינדיאניות זכו לתרבות ולהתפתחות נכרות. כיום ניתן להגדירו כמזון מושלם, המכיל את כל שרשרת החלבון הנספג בקלות על ידי הגוף, הוא עשיר במגנזיום (מתאים לאנשים מתוחים…) ברזל, זרחן, אבץ (לנשירת שיער..) וכמובן ויטמינים מסוג B. בנוסף הוא נטול גלוטן כלומר הוא מותר לחולי צליאק או לכאלה שרגישים, עשיר בסיבים תזונתיים (תורם להורדת שומנים בדם, ולהוצאת רעלים). וכקינוח הוא אפילו לא דגן, הוא ירק ממשפחת הסלק והתרד, וזה אומר שיש בו מעט קלוריות….

כיום מגדלים אותו בארגנטינה, קולומביה, אקוודור, פרו, בוליביה. יש לציין שרק נשים בפרו "אחראיות" על גידולו באלטיפלאנו, וזה מאפשר להן לפרנס את משפחתן.

בישראל נפוצים הקינואה האדום, והלבן, וניתן לערבב אותם יחד.

איך מבשלים?

שוטפים, משרים שעה, מנקזים את המים, ועל כל כוס קינואה מוסיפים 1,5 כוסות מים ומלח. מבשלים על אש קטנה 20 דקות, הקינואה מוכנה כאשר היא תופחת ומוציאה "זנבון" קטן.
בתום הבישול מכבים את האש ומוסיפים 2 כפות שמן זית.

אפשר להגיש חם או קר, לקשט עם פטרוזיליה או קוזברה ולהוסיף לסלטים ותבשילים שונים.

בתיאבון!